נימוקי החלטת בג"ץ לפיה יש להתיר לישראיר להפעיל טיסות סדירות לניו-יורק

בג"ץ 900/06 אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ נגד שר התיירות

ביום 23/2/06 דחה בג"ץ עתירות כנגד החלטת שר התיירות למנות את חברת "ישראייר תעופה ותיירות בע"מ" כ"מוביל נקוב" נוסף לחברת "אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ" בקו תל-אביב-ניו-יורק. ביום 22/8/06 פירט בית המשפט העליון את נימוקיו לדחיית העתירות.

סעיף 5 לחוק רישוי שירותי התעופה קובע בין היתר אילו שיקולים על שר התחבורה לשקול במסגרת החלטתו אם להעניק זכויות למוביל נקוב נוסף בקווי תעופה סדירים. החלטת הממשלה בנושא, קובעת אף היא מספר שיקולים שעל שר התחבורה לקחת בחשבון, וזאת מבלי לגרוע מסמכותו על פי דין.

הנשיא ברק קבע, כי השיקולים הנמנים בהחלטת הממשלה, אינם שיקולים יחידים וממצים, וכי אין לפרש את החלטת הממשלה כשוללת באופן מוחלט את שיקול דעתו של השר למנות "מוביל נקוב" נוסף אם לא מתקיימים התנאים המנויים בה. יש לפרש את החלטת הממשלה כמותירה שיקול דעת לשר למנות "מוביל נקוב" במקרים חריגים למען אינטרס ציבורי, תוך כדי התחשבות באינטרסים של "אל-על" ובמעמדה המיוחד.

נקבע, כי לא נפל פגם בהליך קבלת ההחלטה למנות את "ישראיר" כמוביל נקוב נוסף בקו תל אביב- ניו יורק, שכן ההחלטה התקבלה על סמך תשתית עובדתית, כלכלית ומקצועית מוצקה, ולאחר שמיעת עמדתם של כל הגורמים הנוגעים בדבר. האינטרס הציבורי בהגדלת היצע המושבים בקו תל-אביב-ניו-יורק, עולה במקרה זה על הפגיעה הצפוייה ב"אל-על" כתוצאה מן ההחלטה.

בג"ץ 900/06 אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ נגד שר התיירות

למדור: חוקתי ומינהלי

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.